הקרן משקיעה במיזמי החממה הטכנולוגית שלצידה היא פועלת ■ כ-20% מהסטארט-אפים שהקימו יזמים ערבים בתחום הביוטק עוברים דרך הקרן
כשהעולם משתנה, צריך מישהו שיודע לקרוא את המפה
60% מחברות הפורטפוליו של NGT ממוקמות בעיר צילום: גיל אליהוסימי ספולטרקבל התראות בתיבת הדואר האלקטרוני שלך עבור כתבות מ סימי ספולטר התראות במייל21 במרץ 2022
פרופ’ עבד אל ראוף חגאזי, מנהל יחידת ביוכימיה קלינית בהדסה, חשב במהלך עבודתו על רעיון למוצר שיכול להציל חיי אדם. הוא מצא כי ניתן לסנן דם בעזרת פילטר מיוחד, וליצור מנות דם שיעצרו דימומים מסכני חיים. אבל לחגאזי לא היה מושג מה נדרש כדי לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למיזם עסקי. הוא פנה לחממת NGT, שציוותה אליו מנכ”ל – ד”ר זאב דבשי – והעניקה להם השקעה ראשונית של כמיליון דולר. כיום, המיזם נמצא בתהליכי פיתוח אחרונים, ובשיתוף פעולה אסטרטגי עם תאגיד רפואי ענק באסיה.
“זהו רק אחד מעשרות סיפורי ההצלחה שלנו”, אומר זהר גנדלר, מנכ”ל NGT, קרן הון סיכון וחממה טכנולוגית. גנדלר מעריך שבישראל יש בין 150-120 מיזמים בתחום הרפואה בעלי לפחות יזם ערבי אחד – 27 מתוכם הוקמו בחממת NGT. “החברות שמסוגלות להתקבל לחממה כוללות יזם ערבי אחד לפחות, אבל אנחנו משקיעים במיזמים על פי קריטריונים עסקיים טהורים”.
חממת NGT הוקמה ב-2002 במטרה לעודד יזמות ערבית ישראלית. ב-2013 הוקמה קרן הון סיכון ראשונה בסך 30 מיליון דולר, כחלק ממודל משולב עם החממה. כך, NGT לא רק מקימה מיזמים ומסייעת להם באמצעות מעבדות, מכשור, ושיתופי פעולה אסטרטגיים – אלא גם משקיעה בהם.
שילוב החברה הערבית בתעשייה הישראלית הוא מטרה ממשלתית מוצהרת. כיום, החברה הערבית מהווה כ-20% מהאוכלוסייה, אבל פחות מ-3% מעובדי ההיי-טק. ב-NGT מעריכים כי רק כ-150-100 חברות טכנולוגיה הוקמו על ידי יזמים ערבים בארץ מאז ומעולם.
הגורמים המרכזיים לקשיים של יזמים ערבים הם המיקום בפריפריה, היעדר קשרים וחוסר מודעות ליזמות. לדברי גנדלר, הסיבה שהם בחרו להתמקד במיזמים בתחומי הרפואה נובעת מהאחוז הגבוה של רופאים, רוקחים, ביוכימאים, ביולוגים ומהנדסי ביוטכנולוגיה בקרב החברה הערבית.
בימים אלו, לצד הזכייה במכרז החממות החדש של רשות החדשנות, השלימה NGT גם גיוס קרן שנייה בסך 92 מיליון דולר. ההון שגויס מיועד למיזמי החממה בתחום הבריאות, עם דגש על ביו-קונברג’נס (Bio convergence): תחום הידוע גם כ”רפואת המחר”, שמשלב ביולוגיה והנדסה לכדי פתרונות פורצי דרך לחיזוי, זיהוי וטיפול בבעיות רפואיות. NGT תיהנה ממימון ציבורי של כ-30 מיליון דולר על פני שש שנים לטובת פעילותה.
בקרן השנייה מושקעות זרועות מסחור הטכנולוגיות של הטכניון ושל בית החולים הדסה – T3 והדסית, בהתאמה – ומשקיעים נוספים, בהם חברת ההשקעות ארקין הולדינגס של גארי ג’ייקובס, Consensus Business Group, אי.בי.אי, ארבלון הולדינגס, מפעלי פדרמן, שחאדה שירותים רפואיים, ואנג’לים כמו ד”ר סלבדור פסקואל, האחים אבו-עייאש, ועמאד ורים יונס (מייסדי אלפא אומגה). כ-25% מהמשקיעים הם מהחברה הערבית
לדברי גנדלר, השילוב של החברה הערבית הוא אינטרס ישראלי מובהק: “אנחנו עושים פה ציונות ממדרגה ראשונה. החברה הערבית היא 21% מהחברה הישראלית אבל רק 8% מהתמ”ג. לצמצם את הפער הזה זה אינטרס של כולנו”.
“אקזיט הוא לא המטרה”
גנדלר, לשעבר מנכ”ל החממה הטכנולוגית של הטכניון, מונה למנכ”ל NGT ב-2015. בטכניון, הוא סייע להקמה והשקעה ב-53 סטארט-אפים בתחומי הבריאות, ובהם: מזור רובוטיקה, שנמכרה למדטרוניק תמורת 1.6 מיליארד דולר ב-2018, קורינדוס, שנמכרה ב-2019 לתאגיד סימנס תמורת 1.1 מיליארד דולר; ופרולור ביוטק, שנמכרה לאופקותמורת 480 מיליון דולר ב-2013.
אחד הסטארט-אפים הבולטים בפרוטפוליו של NGT הוא נוראמי, שהוקם ב-2014 ע”י נורה נוסייר וד”ר אמיר בחר, בעל דוקטורט ממכון ויצמן. החברה פיתחה טכנולוגיה לריפוי רקמות רכות. המוצר הראשון שפיתחה, Artifacia, הינו ייחודי בכך שהוא מיועד לניתוחי מוח, ומונע סיבוכים בניתוחים נוירוכירורגים בהם נפגעות רקמות. החברה רשמה עד כה ארבעה פטנטים, והיא נמצאת בשלבי סיום של ניסוי קליני. נוראמי מצפה לקבל אישור רגולטורי ראשון למכירה לקראת סוף השנה.
סטארט-אפ נוסף, שהוקם ב-2018 על ידי מיקי אולשנסקי ופרופ’ טאהר נסאר, הוא אלגן פארמה, המפתחת תרופות לפגים בתחום הגסטרו ובתחום העיניים. התרופה בתחום הגסטרו מקלה במספר בעיות במעיים, ומסייעת לפגים לעבור להזנה עצמאית. בכך, החברה עוזרת להפחית את הסיכון לזיהומים ולמוות, ומביאה לשחרור מוקדם יותר מטיפול נמרץ ומבית החולים. אלגן פארמה השלימה לאחרונה פאזה שלישית של ניסוי קליני בתרופה, בהשתתפות של יותר מ-400 פגים ב-46 מרכזים רפואיים.
“ב-NGT אין לנו עדיין אקזיטים”, אומר גנדלר. “הסיבה היא, בין השאר, שבחברות בתחומי הרפואה זה לוקח המון זמן. אם אתה רוצה להגיע לאקזיט, אתה חייב לרוב שיהיו לך שותפים חזקים והכנסות גדולות.
“אקזיט, בכל אופן, הוא לא המטרה שעומדת לנגד עינינו”, ממשיך גנדלר. “אנחנו בונים חברות כך שיתחילו מכירות. אחד הסטארט-אפים שלנו, למשל, ‘ויריליטי’, פיתח תרופה לטיפול בבעיית השפיכה המוקדמת אצל גברים. החברה כרגע בשלבים אחרונים של ייצור, כדי להתחיל למכור בשנה הבאה בהיקפים גדולים. זה לא אקזיט, אבל זה הרבה יותר חשוב מזה: זו חברה יציבה בדרך להכנסות משמעותיות”.